פסק-דין בתיק ת"א 51761/03

המחאה בנקאית, שהוצאה על ידי בנק הפועלים (נתבע 1, להלן: "הבנק"), נשלחה לשוויץ במעטפה  באמצעות די. אייץ. אל (נתבעת 2, להלן "DHL").

כאשר נמסרה המעטפה לבנק בשוויץ התברר, כי ההמחאה הבנקאית אינה נמצאת בה. ההמחאה לא הוצגה לפרעון עד עצם היום הזה, ואיש אינו יודע בידי מי היא מצויה.

על מי חלה האחריות לאובדן ההמחאה? זו השאלה עליה נסבה התביעה.

עובדות מוסכמות

התובעת היא בעלת חשבון בבנק הפועלים. בתאריך 20.1002 ביקשה התובעת לרכוש מאת הבנק המחאה בנקאית, בסך של 50,127.56 אירו (להלן: "ההמחאה"). התובעת סיפרה לפקידת הבנק, גב' מאיה שולצקי, כי ההמחאה מיועדת לאחותה, דולה דודאי, המעונינת להפקידה בבנק בשוויץ. ההמחאה הוצאה לפקודת דולה דודאי, ללא כל הגבלה. 

אין חולק, כי פקידת הבנק הציעה לתובעת להעביר את הסכום האמור בהעברה בנקאית, אולם התובעת סירבה להצעה וביקשה להנפיק לה המחאה בנקאית ע"ש אחותה.

התובעת מסרה את ההמחאה לאחותה, גב' דולה דודאי (רעייתו של התובע 2), אשר   חתמה על גב ההמחאה חתימת היסב לפקודת חשבון מס' 164381 בבנק UPBבשוויץ.

התובע פנה ל-DHLוביקש לשלוח באמצעותה את ההמחאה ומסמכים נוספים לבנק בשוויץ. בתאריך 20.10.02 הגיע בלדר מטעם DHL  - מר כפיר אדמוני - לביתו של התובע בירושלים, כדי לקחת את המשלוח ולבצעו על פי ההזמנה.

התובע הודיע לבלדר, כי במשלוח נכללת המחאה בנקאית. למשמע דברים אלה התקשר מר אדמוני למוקד, שם נאמר לו כי אין מניעה לשלוח את ההמחאה הבנקאית כמבוקש. מר אדמוני בדק את תכולת המשלוח, הכניס את ההמחאה ואת המסמכים לתוך מעטפת המשלוח ואישר בחתימתו את סגירתה.

אין חולק, כי ההמחאה נשלחה לשוויץ באמצעות DHL. כמו כן, מוסכם על הכל, כי התובעת הודיעה לנתבעים, שלטענת נציגי הבנק בשוויץ - ההמחאה לא הגיעה ליעדה.

טענתם של התובעים, כי הודע להם על ידי הבנק בשוויץ, שהמעטפה הגיעה ללא ההמחאה בתוכה - לא נסתרה והיא מהימנה עלי. הטענה אף נתמכת במכתב שנשלח על ידי הבנק בשוויץ (נספח ג' לתצהיר התובע).

טענות התובעים כלפי הבנק

התובעת טוענת, כי חתמה על מסמכים בנקאיים שונים, עובר להנפקת ההמחאה. לדבריה, פקידת הבנק לא הפנתה תשומת לבה לעובדה שבצידם השני של המסמכים קיימים תנאים מיוחדים, ביניהם תנאים המסירים אחריות מעל הבנק במקרה של אובדן ההמחאה הבנקאית.

התובעים טוענים, כי פקידת הבנק התרשלה בכך שלא הפנתה תשומת לבה של התובעת לתנאים המיוחדים. בנוסף טוענים התובעים , כי הבנק עצמו פעל בחוסר תום לב בהסתמכו על אותם תנאים.

טענות התובעים כלפי DHL

טוענים התובעים, כי נציגתה של DHL  לא אמרה לתובע, שקיימים תנאים מיוחדים בקשר לביצוע המשלוח, הכוללים הגבלת אחריות של DHLבמקרה של אובדן המשלוח או חלקו, לסכום נמוך בהרבה מסכום ההמחאה. כמו כן, לא נאמר להם שניתן לבטח את המשלוח ולא הוסברה להם שיטת העברת המשלוח לשוויץ.

רשלנות הבנק

מחלוקת עזה ניטשה בין הצדדים, בנוגע לשאלה אם פקידת הבנק אמרה לתובעת "שהשיק יכול להיגנב" אם לאו.

פקידת הבנק העידה כי הדברים נאמרו לתובעת (ע' 19). התובעת הכחישה זאת מכל וכל.

הלכה היא, שפקידי בנק חייבים במתן הסבר ללקוחותיהם, כחלק מהחובה החלה עליהם לנהוג כלפי הלקוחות או אפילו ערבים בתום לב (ראה, למשל, ע"א 1304/91 טפחות נ' ליפרט, פ"ד מז(3) 309, 332;  ע"א 9136/02 מיסטר מאני בע"מ נ' רייז, פ"ד נח(3) 934). ברם בכך לא סגי. התובעים - כאנשים בגירים ומנוסים בהוויות החיים - ידעו או היה עליהם לדעת, שהמחאה הנשלחת בדואר עלולה להיגנב על ידי מאן דהוא.